ניסים אלוני


1998-1926

נולד למשפחה קשת יום, שהתגוררה בשכונת פלורנטין בתל אביב. "השכונה" והדינמיות בה התנהלו ענייניה על ידי הילדים, סיפקו כר נרחב לדמיונו הפורה, כששנים רבות לאחר מכן תיאר אותה בסיפורי ה"ינשוף" שלו. עם סיום לימודיו התיכוניים בבית הספר "השכלה" התגייס לנוטרות ושם החל לכתוב לשבועון "במחנה". עם סיום שירותו הצבאי התמנה לעורך הספרותי של "אשמורת" ולחבר מערכת "בעין". נטל חלק פעיל במלחמת העצמאות, כחייל קרבי. למד היסטוריה כללית ותרבות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1953 הועלה מחזהו הראשון אכזר מכל המלך בתיאטרון הלאומי הבימה ועורר הד גדול בקרב שוחרי התיאטרון. ב-1961 הועלה בהבימה מחזהו בגדי המלך שמיקם אותו כמחזאי ישראלי מוביל. ב-1963 הקים עם יוסי בנאי ואבנר חזקיהו, את "תיאטרון העונות", שבמסגרתו העלה כמחזאי-במאי את הנסיכה האמריקאית.
מכאן ואילך ביים את מחזותיו. בנוסף כתב מערכונים להצגות הגשש החיוור וביים אחדות מתוכניותיהם כמו סינמה גשש וקנטטה לשווארמה. הרבה ממחזותיו עוסקים במלכים ונסיכים כמו: בגדי המלך, הנסיכה האמריקאית, הכלה וצייד הפרפרים ואדי קינג.
מחזות נוספים: הצוענים של יפו, המהפכה והתרנגולת, לוקאס הפחדן, הנפטר המתפרע, נפוליאון חי או מת. לשחקנית חנה רובינא כתב מחזה במיוחד בשם דודה ליזה, שבו היא שיחקה את התפקיד הראשי. כמו כן כתב אלוני קובץ פרוזה בשם רשימותיו של חתול רחוב. ב-1950 זכה בפרס מטעם עיתון "הארץ" על סיפורו הקצר המשורר, החייל והאיכר. ב-1957 יצא לאור ספרו הינשוף ובו ארבעה סיפורים קצרים. באותה שנה תרגם את המחזה הביצה. מכאן ואילך תרגם ועיבד למעלה מ-100 מחזות עבור תיאטראות שונים. ביניהם: ליזיסטרטה, חזיונות סימון מאשאר, גנרל קישוט, הקרנפים, ארלקינו ע"פ קומדיה דל'ארטה, עסקי נישואין, רביזור, צייד יצא לצוד בצד, רולטה צרפתית, הגברת הזאת ממקסים, כל ילד טוב ראוי לקצת חסד, אנה כריסטי, קולי קולות קלים, חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, דודתו של צ'רלי, גם הוא באצילים, החולה המדומה, ממשלת נשים, משרתם של שני אדונים, אמנות, אותלו והנשים העליזות מוינדזור. ביים את יוסי בנאי באין אהבות שמחות, מאזן האהבות, שירים מן הקיץ של החורף שעבר וכתב את דברי הקישור.
ב- 1996 זכה בפרס ישראל.