על ההצגה
מונודראמה על אישה. נושאה הוא חוויית נעורים לעומת הזמן וההזדקנות, ובין שני קטבים אלו נוצר ציר של מתח דרמטי שהוא התיאטרון. בהצגה הזאת זהו תיאטרון של שפה פיוטית, תנועה, מוסזיקה וטקס. חוויית הנעורים היא סיפור אהבתם של הילדה ובן דודה ואולי (כינוי לשאול) בחופשת קיץ אחת בבית סבא וסבתא שעל הכרמל.
סוד האהבה, ההתבגרות הגופנית והגעגוע להיות ביחד, מתגלה לילדים בעוצמה רבה באותו קיץ חם וקסום והם משתפים זה את זה בגילויים אלה. הם גם מוצאים נחומים למכאובי ההתבגרות זו בזרועותיו של זה.
למשחקיהם יש אופי טקסי, ושיאה של ההצגה הוא טקס החתונה הפרטית שלהם בעליית הגג.
מרכזו של הקוטב השני - ההזדקנות - הוא הלוויתו של הסבא, אדם שקט ונפלא שהיה דמות מרכזית בילדותם של הגיבורים, גם לה אופי של טקס.
הקיץ של אז נעלם ובמקומו בא החורף, האהבה נעלמה, נשחקה, ובמקומה מופיעים פנים דהויים, שיער מכסיף, אבק ושיגרה.
הדמויות של אז חוזרות במסיכה של זיקנה.
מה נשאר? געגוע. אילו ניתן היה להחזיר את החייים לאחור, אפילו לרגע!
שלאף שטונדה
הצגה ראשונה 01/05/1991על ההצגה
מונודראמה על אישה. נושאה הוא חוויית נעורים לעומת הזמן וההזדקנות, ובין שני קטבים אלו נוצר ציר של מתח דרמטי שהוא התיאטרון. בהצגה הזאת זהו תיאטרון של שפה פיוטית, תנועה, מוסזיקה וטקס. חוויית הנעורים היא סיפור אהבתם של הילדה ובן דודה ואולי (כינוי לשאול) בחופשת קיץ אחת בבית סבא וסבתא שעל הכרמל.
סוד האהבה, ההתבגרות הגופנית והגעגוע להיות ביחד, מתגלה לילדים בעוצמה רבה באותו קיץ חם וקסום והם משתפים זה את זה בגילויים אלה. הם גם מוצאים נחומים למכאובי ההתבגרות זו בזרועותיו של זה.
למשחקיהם יש אופי טקסי, ושיאה של ההצגה הוא טקס החתונה הפרטית שלהם בעליית הגג.
מרכזו של הקוטב השני - ההזדקנות - הוא הלוויתו של הסבא, אדם שקט ונפלא שהיה דמות מרכזית בילדותם של הגיבורים, גם לה אופי של טקס.
הקיץ של אז נעלם ובמקומו בא החורף, האהבה נעלמה, נשחקה, ובמקומה מופיעים פנים דהויים, שיער מכסיף, אבק ושיגרה.
הדמויות של אז חוזרות במסיכה של זיקנה.
מה נשאר? געגוע. אילו ניתן היה להחזיר את החייים לאחור, אפילו לרגע!
יוצרים ושחקנים
על פי סיפורה של:
יהודית קציר
עיבוד:
יורם פאלק ודניאלה מיכאלי
בימוי:
יורם פאלק
תפאורה ותלבושות:
מיקי בן-כנען
מוזיקה:
אבנר קנר
תאורה:
חני ורדי
בביצוע:
דניאלה מיכאלי
