עקב הפשרת היחסים בין שני הגושים ("פרסטרויקה") הגעה משלחת אנשי תיאטרון וספרות למוסקבה - במגמה לחילופי תרבות. כתוצאה ממפגש זה בין ריצ'ארד נלסון, מחזאי אמריקני, ואלכסנדר גלמן, מחזאי רוסי ומחבר נאומים לנשיא ילצין, נולד רעיון - כתיבת המחזה במשותף. מישה בן 60. במאמץ רב עלה בידו לזמן את כל בני משפחתו הקרובים והרחוקים למסיבת יום הולדת מיוחדת אשר בה ישא נאום חשוב על משמעות החיים. המסיבה מתקיימת במלון אוקראינה במוסקבה, ממול ל"בית הלבן" מושב הפרלמנט הרוסי. מישה נרגש ומתוח, השולחן ערוך, המלצרים במקומם, התזמורת מנגנת, אך אורחיו מאחרים. ברחוב ממול נאבקים ילצין ותומכיו בחבורת הקושרים אשר שמו את גורבצ'וב במעצר ומאיימים לחסל את הדמוקרטיה ולהחזיר את רוסיה לשלטון החושך הקומוניסטי. מרי, תיירת אמריקנית אמידה, נקלעת בטעות לתוך המהומה והיא ממתינה במתיחות לנכדתה ההרפתקנית שנעלמה בין המפגינים והבריקדות. האורחים מגיעים מתוך הסערה הפוליטית ברחובות והמסיבה הופכת להיות סוערת לא פחות. בין המנות השונות וכוסות היין הולכת ומתגלה מערכת יחסים מורכבת, לעיתים משעשעת, לעיתים כואבת, שקרים ושקרנים נתפסים בקלונם ובריתות חדשות נקשרות תוך סערת רגשות מסביב לשולחן מלווה בקריאות ההמון, פיצוצים ורעם הטנקים בחוץ. מישה ההרפתקן הצעיר בנפשו נאבק בנשותיו ובעליהן, ארוסתו ובתו, על רוח הנפש וזכותו של הפרט לחייות באושר בעולם שמרני וקשוח. מרי האמריקנית המשוחררת נאבקת בנכדתה ההרפתקנית בתקווה למצוא בה ברית בבדידותה. על רקע המהפכה אנח מגלים מערכת יחסים מורכבת, משעשעת, כואבת, סוערת ומגוחכת. מחזה חם, אנושי וסוחף על מצוקותיו של האדם המודרני בעולם המשתנה במהירות ללא הכר.