פרנקי וג'וני

פרנקי וג'וני
מאת:
טרנס מק'נאלי
תרגום ובימוי:
תפאורה ותלבושות:
אריק סמית
תאורה:
פליס רוס

הוא טבח במסעדה זולה, גרוש פלוס שני ילדים. היא מלצרית באותה המסעדה, לא נשואה. הוא הזמין אותה למסעדה, לוקולנוע. את הערב הם סיימו במיטה, בדירת החדר הפשוטה שלה.

כשהמסך עולה על "פרנקי וג'וני", הקהל שומע בחשכת הבמה את גניחות האהבה המסיימות את מעשה האהבים הראשון, ואולי גם האחרון של השניים. פרנקי כבר התרגלה לחיי בדידות והפגישה עם ג'וני נראתה לה ככל הפגישות: איש ואשה בודדים נפגשים, יוצרים קשר שטחי לזמן קצר, לפני שיחזרו למערכת חייהם הרגילה. שום דבר לא השתנה.

זהו מחזה יוצא דופן בכך שהוא מבטא את המציאות היומיומית ולא את החלום האמריקני: לא היפה, הנוצץ, המעולה, המיוחד, המפורסם, אלא דווקא הפשוט, הרגיל היומיומי, השמן המאכזב, האפור. שני אנשים שמיליונים כמותם מאכלסים את רחובות העולם.

המחזה יוצר מיד אווירה אינטימית ומצחיקה של קומדיה רומנטית, כולל המתח הנילווה: האם יהיה לילה שני לזוג המוזר הזה? במהלך האירועים, לפני שתינתן תשובה לשאלה זו, עובר הזוג שרשרת סיטואציות מצחיקות, חריפות ושנונות.