על המדרכה

על המדרכה
מאת ובבימוי:
יורם פאלק
תפאורה ותלבושות:
דוד שריר
מוזיקה:
שוש רייזמן
תאורה:
ראובן וולנר , חני ורדי
תנועה:
גבי אלדור
משתתפים:
רבקה בכר, סלים דאו, חיים חובה, אסתי ירושלמי, דורית לוברני, שרי ליצ'י, לבנה פינקלשטיין

מחזה על אהבה, אלימות ומוות בעיירה קטנה. שש דמויות במצוקה מחפשות את תיקונן, מבקשות עזרה ותקווה מעובדת סוציאלית צעירה שהגיעה למקום על מנת לעזור.

האם ביכולתה לעזור? האם יש לה כלים לכך? היא אינה מכירה את החוקים, את הכוחות הפנימיים השולטים בפלאנטה האחרת וכאן אולי מקור הטעות, הטרגדיה. למחזה אופי. סגנון ושפה של בלאדה ועלילתו סיפור אהבה, אהבת שמעון ואסטלה, וקורותיה של אהבה זו: מעגל קסמים של אהבה, אלימות. האם אדם בכלל יכול להשתנות? "בחוץ לארץ היה לנו ארמון" אומרת אחת הדמויות, ואכן זה גם סיפור של קהילה שאיבדה את צביונה בתוך כוך ההיתוך בארץ. שם היה כבוד, אמונה, שורשים, ופה – במפגש עם הארץ החדשה, הנוף, התרבות, אבדה הדרך, אבד הכיוון.

הקורבות הם בעיקר הגברים, אבל הסדקים קיימים גם ביחסים בתוך המשפחה, בין איש לאישה, הורים לילדים, צעירי וזקנים. אין כבוד.

הדמויות במחזה ססגוניות ומלאות חיות וחיים, אבל לכל אחד מצוקה משלו שאותה הוא נושא עמו והיא גם תמצית חייו.

מי הוא גיבור המחזה? אהבת שמעון ואסטלה? הקשר שנרקם בינם לבין האישה האחרת? יושבי המדרכה? או אולי המקום ההוא, השונה, העטוי כאב וקסם.