על ההצגה
של מי התינוק הזה? רייצ'ל וריצ'ארד, זוג מבוסס, חשוכי ילדים, מפרסם מודעה בעיתון ומבקש לרכוש תינוק. וונדה ואל נענים למודעה. הורים לארבעה שמבקשים לחסוך לעובר שברחם חיים של יאוש ומחסור כלכלי.
המחזה של ג'יין אנרסן, מטפל כאולטרה סאונד רגיש במצוקה שימיה כימי התנ"ך - עקרות מול תקווה לגאולת פריון.
המפגש בין שני הזוגות העוברים יחד תשעה ירחי הריון - עד חדר הלידה, חושף את הכמיהה והחלום לילד בדמותך, מול כאב הוויתור של מי שאינו יכול להרשות לעצמו מותרות בדמות צאצא נוסף.
"אהבה גם אני יכולה לתת לתינוק הזה" אומרת וונדה. "אני יודעת לתת אהבה. אבל ילדים רוצים דברים. הם רואים ילדים אחרים רוכבים על אופניים, הם רואים שיש לילדים אחרים צעצועים, והם רוצים לדעת למה להם אין".
שתי נשים, שני גברים, ובתווך עורך דין ממולח, יאלצו להתמודד עם משמעות מעשה ההולדה, ונטילת אחריות. האם ההורות היא חוליה בשרשרת ביולוגית או שמא אקט של בחירה? ורק זה שעתיד לבוא לעולם אינו יכול לבחור האם להיוולד ולמי.
ילדה של כולם - אולי ילדה של אף אחד.