מקדימה את זמנה

ראיון עם במאי ההצגה "הים הכחול העמוק", אלון אופיר

מה קסם לך במחזה "הים הכחול העמוק"?
אל עבודותיו של טרנס ראטיגן התוודעתי לראשונה אי שם בשנות השמונים, כשהייתי סטודנט ב"בית צבי". המחזה הראשון שלו שקראתי, שלא תורגם מעולם לעברית, היה French" without tears". בהמשך ראיתי את "שולחנות נפרדים" ובקולנוע את "גרסת בראונינג". בערך באותה תקופה קראתי את "הים הכחול העמוק". חלפו שנים, ובמהלך חיי חוויתי התאבדות של אדם קרוב לי מאוד וראיתי את החורבן שמעשה כזה משאיר אחריו. זה גרם לי לקרוא את המחזה הזה קצת אחרת, כי הוא נפתח בניסיון התאבדות שלא צלח. הסטר, הגיבורה שניסתה להתאבד, לא רק שלא הצליחה לפתור את הבעיה שבגללה ניסתה להתאבד, גם נוספו לחייה ההשלכות של ניסיון ההתאבדות. גם במקרה הפרטי שלי, הרקע להתאבדות היה אהבה נכזבת, ועל פניו נראה שגם במחזה הזה זה כך. ניסיתי לחקור מתוך הטקסט, מה הוביל את הגיבורה למעשה הזה וגיליתי דבר נוסף מעבר לאהבה נכזבת: הגדרה עצמית. הזווית הזאת גרמה לנו – ללימור גולדשטיין, שמגלמת את הסטר, ולי – להסתכל על הדמות מעט אחרת.

לדמותה של גיבורת המחזה פני רבות. איך עבדת עם לימור גולדשטיין ואיך בחרתם להציג את דמותה של הסטר?
הרושם הראשוני שעולה מתוך קריאת המחזה הוא שהסטר היא אישה שברירית ועדינה, אולי אפילו חלשה, אבל זה לא עזר לנו לצלוח את המערכה הראשונה. התוצאה היתה חסרת דרמה, כי הסטר הצטיירה כמי שכבר ויתרה. אז חיטטנו בטקסט וראינו הרבה אזכורים על כך שניסיון התאבדות הוא עבירה פלילית שעליה נשלחים לכלא, זה מיד צבע את הכל באור שונה. הסטר מתעוררת למציאות שבה אהבת חייה מאכזבת אותה ובנוסף לזה, היא עכשיו גם עבריינית. במהלך כל המערכה הראשונה היא מנסה להעלים ראיות ולבסס גרסה רשמית של "תאונה" ובהמשך "אי שפיות זמנית". גם הטקטיקה הזאת נכשלת, אבל זה הופך אותה לאישה קצת יותר חזקה על הבמה, בעלת יכולת ניתוח קר של המציאות. אתה מתחיל להבין שיש בה נחישות ועוצמה לקרוא את המציאות.
היא בת של כומר (שהיתה לו השפעה חזקה עליה), היתה אשתו של שופט (דמות כריזמטית וידועה בציבור) ועכשיו היא מאהבת של טייס גיבור מלחמה (עם פוטנציאל לסקנדל ציבורי). היא תמיד מוגדרת על פי הגבר שלידה, ואיפה היא? משום כך שינינו את הסוף כפי שהוא כתוב בהוראות הבימוי. בסוף ניסינו להפוך אותה לאישה עצמאית שמוגדרת בזכות עצמה ובזכות כישרונה. היא לומדת את כוחה אל מול עינינו והופכת לאישה חלוצית שמקדימה את זמנה, הופכת להיות אדם שלם, בזכות עצמו.

מעבר לסיפור טוב על אהבה גדולה, מה הופך את המחזה הזה לאקטואליה כיום?
באופן מפתיע, רק לאחרונה תופסת המהפכה הפמיניסטית תאוצה בכל העולם, וכמובן גם בישראל. המחזה הזה נכתב בשנות החמישים אבל הוא מוצג היום. לפעמים הסתכלות על נושא ממרחק של זמן ומקום מאפשרת תובנות חדשות.

ראיין: דרמטורג התיאטרון, אבישי מילשטיין