כולם מכירים את מר גרין

ריאיון עם ג'ף בארון, שכתב את המחזה "מר גרין"

מהיכן בא הרעיון למחזה "מר גרין"?
הייתי תסריטאי במשרה מלאה וחבר סיפר לי על ביקורים שהוא עושה בהתנדבות אצל קשיש, הוא חשב שזה יכול להיות פרויקט מעניין. שאלתי אותו הרבה שאלות, אבל לא היה שום דבר בסיפור שלו שנראה כסיפור שאנשים ירצו לראות בסרט או בהצגה. לא היה שום קונפליקט. חלפו כמה שנים, וסבתא שלי, שעזרה לגדל אותי, היתה בשנות ה -90 לחייה. היא חיה לבד ונזקקה לעזרה רבה, והתחלתי לראות אותה לעתים קרובות. הייתי קונה לה מצרכים ובדרך כלל מתחנן בפניה שתיתן לי לעזור לה עם דברים, והיו כל כך הרבה דברים מצחיקים ושוברי לב שהתרחשו בביקורים האלה. אחרי שהיא מתה, נזכרתי בהצעה של החבר שלי, וחשבתי שאולי הבחור יהיה יותר כמוני והזקן דומה יותר לסבתא שלי. ואז חשבתי, מה אם המפגשים השבועיים האלה לא היו מרצון? ואז התחלתי לראות את "מר גרין".

מה יש במחזה הזה שהפך אותו ללהיט בינלאומי?
אף אחד לא יודע למה משהו מצליח. במקרה של "מר גרין" – שהיתה לי הזכות לראות ביפן, קרואטיה, מקסיקו, יון, צרפת, ברזיל ומדינות רבות אחרות, תמיד בשפת האם – אחד הדברים המפתיעים ביותר היה לראות איך המחזה מרגש אותו הדבר בכל המקום שבו הוא משחק. לא משנה אילו הבדלים תרבותיים יש, הדמיון האנושי שלנו הרבה יותר חזק. המשפחות זהות בכל מקום, כולם מכירים מישהו כמו מר גרין וכולם מכירים מישהו כמו רוס. המאפיינים הספציפיים שלהם הופכים את הסיפור למעניין, אבל האנושיות והמאבקים שהם עוברים, הופכים את המחזה לאישי כמעט לכולם. כמו כן, הזהירו אותי שאי אפשר לתרגם קומדיה, אבל גיליתי שקומדיה שמבוססת על דמויות, בהחלט ניתן.

מה היית רוצה שהקהל ייקח מההצגה?
במאה ה -21, אנחנו יכולים לבלות את זמננו בכל כך הרבה דרכים: כל כך הרבה אתרי אינטרנט, כל כך הרבה ערוצי טלוויזיה, כל כך הרבה אירועים תרבותיים. אני מרגיש זכות גדולה ואחריות גדולה, כאשר מישהו מקדיש שעה וחצי מזמנו כדי לראות את העבודה שלי. התפקיד שלי הוא לבדר ולעסוק בך, הצופה, בזמן שאתה יושב בחושך באולם. אני מקווה שאחרי שתעזוב את האולם, תמשיך לחשוב על הסיפור ועל הדמויות שזה עתה פגשת, ושתחשוב גם על עצמך ועל האנשים שאתה מכיר.

הריאיון פורסם ב: Harold Green Jewish Theatre Company, 2012
http://www.hgjewishtheatre.com